שאלה הפוכה ממה שחושבים
🪷השיעור שואל אם "בזעת אפך תאכל לחם" הוא באמת קללה, או שמא ברכה מוסתרת.
בפרשת בראשית, אחרי חטא עץ הדעת, נאמרו לאדם ולחוה הדברים הידועים: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם", "בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים", "וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ". כולנו רגילים לקרוא להם "הקללות". השיעור פותח בשאלה שנשמעת בתחילה מוזרה: האם אלה באמת קללות? ואולי דווקא הן ברכה?
המחשבה הרגילה ברורה. "בזעת אפך" נראית כקללה הגדולה ביותר שנגזרה על האדם. מאז ועד היום האנושות כולה מחפשת דרכים לעבוד פחות. זו כמעט המטרה של כל המצאה חדשה.
הרב מבקש לבחון את השאלה לעומק, ולא להסתפק בקריאה הראשונה. אם נבין מה בדיוק נגזר על האדם, נבין גם איך עליו לחיות את חייו, ואיך להתייחס לעבודה שהוא הולך אליה בכל בוקר.